פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים, הקדמה י״ב

מהדורה: ספר דרך חיים, נלקט ונערך על ידי יהושע דוד בן הרב יחזקאל הרטמן. מכון ירושלים, תשס"ז

מפרשים:
1 12 אודות הפער הקיים בין השכל האנושי לשכל האלקי, ראה דבריו בתחלת ההקדמה השניה לגבורות ה', שכתב: "אך באו אנשי חקרי לב החוקרים משכלם ומדעתם על ה', מתפלספים, רוצים להתחכם על דברים הנסתרים... אולם כולם רוח ודבר אין בהם, כי מה יוכל לדעת האדם בעל חומר, אף כי נתן אלהים בו דעת וחכמה, והנה דעתו וחכמתו מצטרפת אל החומר, ויש לדעתו וחכמתו חבור ויחס אל החומר, איך ידע הדברים הנבדלים. וכמו שאין האדם מתחבר עם הנבדלים, כך לא יוכל לעמוד על עניניהם ועל מעשיהם, אם לא יד ה' עשתה זאת שהודיע דרכיו למשה, ואחר כך לנביאים, ומהם קבלו החכמים, והודיעו לנו במדרשים ובדבריהם דברים הנעלמים הכמוסים. וכאשר אלו האנשים המתפלספים חקרו מדעתם ושכלם על מעשה ה', יש יצאו לדרך זר לגמרי, ואותם אין ראוי להזכיר את זכרם ואת דבריהם, אם לא כמו שאמרו ז"ל להלן פ"ב מי"ד הוי שקוד ללמוד כדי שתשיב לאפיקורס". וראה להלן הערה 100, ופ"ב הערה 486. ובבאר הגולה, בבאר החמישי סוף חלק ד כתב: "ואין חכמתם של חז"ל דומה לחכמת חכמי האומות, אף כי היו חכמים, היה חכמתם שכל האנושי. אבל חכמינו, חכמתם חכמה פנימית, סתרי החכמה, מה שידעו על פי הקבלה מרבם, ורבם מרבם, עד הנביאים, ועד משה רבינו עליו השלום", ושם הערה 351. וראה הערה הבאה, כי זהו יסוד נפוץ בספריו. אמנם צריך ביאור לשונו כאן, שכתב: "לא במה שבחר השם יתברך בו, כמו שהם ישראל שבחר השם יתברך בהם מכל העמים", וכן בסמוך כתב "מה שמרחיק האדם מן השם יתברך אשר בחר בו", דמאי שייכא לכאן ענין הבחירה. שהרי כוונתו כאן לומר שאין בידי שכל האדם להדביקו להקב"ה, הנעלה מעבר להשגת האדם, וכמבואר בהמשך דבריו כאן. ומה יתן ומה יוסיף שאין בידו לדעת מה שיעשה בתור יצור שהקב"ה בחר בו. ונראה שכוונתו לומר שבחירת הקב"ה בישראל מורה על הקשר והדביקות שבין הקב"ה לישראל, כי הבחירה מורה על חבור מיוחד בן הבוחר לנבחר, ומן הנמנע שהשכל האנושי ישיג דברים אלו המביאים לחבור כזה. וכן כתב בתפארת ישראל פ"א לד:, וז"ל: "אמנם כל המין מבני אדם אי אפשר שיהיו שוים כלם במעלת נפשם. ועם שכל מין בני אדם שוים בתאר פניהם ובעניניהם, אינם שוים במה שיש חלק מהם יותר אלקי מזולתם, כמו שידוע. כי הנבואה ורוח הקודש והשכינה היו מיוחדים בו העם אשר בחר בו השם יתברך מזולת שאר העמים עכו"ם. ואין ספק כי הנבואה הכנה בנפש האדם, ותמצא הכנה הזאת מיוחדים בה העם אשר בחר ה' יתברך. ומזה תראה כי העם הזה היה יותר נפשם אלקית מצד ההכנה הזאת" ראה בבאר הגולה באר הרביעי הערה 1264, ובסמוך הערה 98. הנך רואה שכאשר ביאר את החבור המיוחד שיש בין הקב"ה לישראל, תלה זת בבחירת ישראל מהעמים. הרי שחבורם בה' נובע מבחירתם, ולכך הבנת חבור זה הוא "למעלה מן השכל האנושי". וראה עוד בנצח ישראל פי"א רפט:-ש: בביאור שלש סבות לבחירת ה' בישראל ראה להלן בביאור משנת "כל ישראל" הערות 105, 148. ושמעתי ממו"ר שליט"א, שלכך אותיות "בחר" הן אותיות "חבר", כי כל בחירה מורה על חבור מיוחד בין הבוחר לנבחר. והרי מקום חבור הקב"ה בעולם הוא בית המקדש "כי בית המקדש הוא מחבר עליונים ותחתונים, ולכך על ידו באים הברכות לעולם מעליונים לתחתונים" לשונו בנתיב העבודה פי"ח, וראה להלן פ"א הערה 64. וכן הוא בגו"א בראשית פכ"ח אות כג, ושם הערה 129. וראה בבאר הגולה בבאר הששי הערות 590, 1220, 1221, והוא נקרא "בית הבחירה" סנהדרין כ:, הרי שמקום החבור הוא מקום הבחירה. ובבאר הגולה בבאר השני קצו. כתב: "כי הדבר ששייך לאלקות הוא מקצת, שהוא נבחר מהכל... כי לא שייך לאלקות רק דבר שהוא נבחר מן השאר, כמו שנבחר העשירי למעשר", ושם הערות 443. וניתן לראות עוד את השייכות בין בחירה לחבור, שהרי שניהם משתמשים בפונדק אחד, הוא תיבת "ידיעה". כי מחד גיסא נאמר עמוס ג, ב "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה וגו'", וביאר שם הרד"ק "לפי שידעתי אתכם ובחרתי בכם מכל עם". ומאידך גיסא נאמר בראשית ד, א "והאדם ידע את חוה אשתו", וכפי שכתב בנתיב התורה פט"ו א, סה.: "החבור והזיווג נקרא 'והאדם ידע את חוה אשתו', נקרא החבור 'ידיעה', כי הידיעה הוא חבור היודע בידוע" ראה בבאר הגולה באר הרביעי הערה 836, ולהלן פ"א הערות 1089, 1199. ובנצח ישראל ר"פ כב כתב: "כי האומה הזאת, אשר בחר בה השם יתברך, היא עיקר המציאות בעולם". הרי שהבחירה בישראל עושה אותם ל"עיקר המציאות בעולם", והוא מהטעם שנתבאר, שבחירתם מורה על חבורם לה'.